הדברה ביולוגית עונתית (קייץ/סתיו)
ברצוני להציג מאמר מעניין שכתב שחר ממושב חרות (מגדל ירקות אורגני) בו הוא מעלה בעיות ופתרונות בנושא הדברה ואיזון ביולוגי שיכולים להתאים למגדל הביתי.
שלום לכולם,
חבר הביא לי כתבה ממקומון. תושבי צורן מתלוננים במועצה האזורית על חקלאי המושב השכן פורת, שמפריחים ענני כימיקלים בשדותיהם ורחף החומרים מחניק את התושבים בבתיהם. אני חושב לעצמי, ובכן, רוצים מזון זול אז על מה היללות והנהי. אתם עצמכם תומכים בחקלאים הללו ועוד מעיזים להתלונן !!
אתמול בערב שוטטתי להנאתי בחלקת הדלעות כשלפתע הבחנתי בעוד כתם ענק של כשות, שזה מן עשב עלוקה צהוב – חסר כלורופיל, שמטפס על הצמחים מוצץ את לשד חיותם וממית אותם, בכל אופן החדשות הטובות הן, שגיליתי דלעת מפלצתית שכמותה מעולם לא ראיתי בגודל אולי, 50 ק"ג, ממש חוויה משמחת ביותר, כדאי לבוא לראות, מה גם שאנו פותחים את הגינה בימי שישי לקטיף עצמי אז תביאו מצלמות ובואו לראות את המפלצת השמנמנה.
בשבוע שעבר הבטחתי על קצה המזלג של מחלות ומזיקים בחקלאות ביו-דינאמית.
ובכן ברור לחלוטין מתוך התבוננות סקרנית שלכל ייצור מקום טבעי בשרשרת המזון. מכיוון שאין חומרי הדברה בררניים, שיודעים להבחין בין אויב ואוהב, אין כניסה של חומרים רעילים לשדותינו, כן גם אם הם ממקור טבעי ומותרים לשימוש בחקלאות אורגנית, בכלל כדאי להפריד בין המילה טבעי ובריא כי אין שום קשר. (ניקוטין למשל הוא חומר לגמרי טבעי שנמצא בצמחי טבק ויחד עם זאת הוא כל כך רעיל, שהוא אסור לשימוש אפילו בחקלאות אורגנית !)
שטיינר אומר כי צמח חולה הוא אינדיקציה לסביבה חולה. לי זה נשמע ממש הגיוני ומסיבה זו כל מאמצינו מכוונים לטיפול והשבחת האדמה ולא להגנת הצומח. איך עושים זאת ? בשבועות הקרובים. השבוע על מזיקים ומחלות.
מחלות נגרמות ע"י חיידקים פטריות ווירוסים, ממש כמו אצל בני אדם. מזיקים הם יצורים הגורמים נזק לצמח עד כדי השמדתו, אך אינם מחוללים מחלה בעצמם. למשל אקריות, שזה סוג של עכביש מגרדות את שכבת השעווה של העלה ומוצצות את מוהל התא וגורמות לפגיעה ביכולת הצמח לייצר סוכרים (פוטוסנתיזה), נמטודות חודרות לשורשי הצמחים ולא מאפשרות מעבר של מים מהשורשים לחלקי הצמח העליונים, ציפורים מנקרות בפירות, כנימות מחדירות חדק לתוך התאים ומשמשות נשא לוירוס צהבון האמיר ועוד ועוד.
בדר"כ כשמדברים על מזיקים הכוונה לחרקים, עכבישים ונמטודות. ותשכחו מהאגדות שכנימה אחת היא סימן למיליונים שיבואה אחריה וישמידו את היבול.
ראיתי בשנה שעברה בערוגת הפלפל צמחים מלאים בכנימות ופטריית פייחת (שהן חברות טובות), ולידם צמחים בריאים ומניבים. צמחים בריאים.
הרי הטבע עצמו דואג לסלק את החלשים. זכרו: אדמה בריאה=צמחים חסונים ובריאים.
דבר ברור נוסף הוא, שמזיק המאיים על יבולנו הוא אינדיקציה ברורה לכך שמשהו השתבש באיזון וההרמוניה הטבעית בשדה. עכשיו, כולנו לבטח יודעים שההבדל בין תרופה, סם ורעל הוא המינון. כמות מזערית מחומר מסוים תשמש כתרופה, בעוד כמות גדולה כרעל. עקרון זה מובן היטב בחקלאות ביו-דינאמית ואכן במקומות בהם נדרשת התערבות אדם זהו העיקרון המנחה. כך המזיק עצמו עובד כחומר הדוחה את בני מינו משדותינו.
העיקרון הוא פשוט וקל ליישום. ביום מסוים בחודש (או בשנה !) תופסים כמות קטנה של החרק המזיק ושורפים אותו היטב במדורת מחומר עצים כלשהו.
את האפר טוחנים היטב במכתש ועלי במשך שעה רצופה תוך כוונה ורצינות וגם הרבה אהבה. גרם אחד של האבקה האפרפרה הזאת יספיק למאה אלף ליטר מים, כלומר אנו מדברים על רמת דילול של 1:100,000,000. אחד למאה מיליון !!! הומופאטיה. פשוט, קל זול ומקומי. דרך אגב במניעת עשבי בר לא רצויים העיקרון זהה בדיוק. כל שצריכים זה מעט סבלנות, מנה גדושה של אמונה ואהבה כמובן אף פעם לא מזיקה. ישנם חומרים נוספים לעיתים צמחיים בעיקר בטיפול בזחלי פרפרים.
דוגמה: בשנה הראשונה באביב, השמים שמעל השדה לבנים מרוב לבנין הכרוב, (שזה מין פרפר לבן קטן, שזחליו זוללים את עלי הכרוביים בתאווה רבה)
ערוגות הכרוביים מלאות בהמוני זחלים יפיפיים, שפשוט זוללים צמח בוגר של ברוקולי למשל, תוך מספר שעות לא רב. זה מדהים לראות איך צמח אחד מכוסה בעשרות ומאות זחלים רעבתניים שנוגסים ונוגסים ללא לאות ומשאירים אחריהם ערמות קטנות של צואה ירוקה על שלדי עלים.
החומר שלנו הוא צמחי סרפדים. חליטה פשוטה ביחס של 1:10 וריסוס הצמחים שלוש פעמים באותו היום. למחרת הערוגות נקיות, אבל ממש ממש נקיות (ללא האיכסה השחור של תולעים רקובות שמשאירים כל חומרי ההדברה למיניהם, כן, גם הפרוביט האורגני מחיידקי הבצילוס)
שנה שנייה האביב מגיע ברוב שימחה והשמיים שום מתמלאים בפרפרי הלבנין, אלה שהפעם כמעט ולא נראים נזקי הזחלים, לא כל שכן הזחלים עצמם.
אני נשבע שאפילו נמנעתי מהדחף האינסטינקטיבי הפרימיטיבי של החקלאי שבי למחוץ את אלה שמצאתי – פשוט נתתי להם להיות. גם להם מגיע חלק בשדה כי מציאותם ברמות נמוכות, בדיוק תורמת לבריאות והצלחת היבול. אני יכול לשער כי אויב טבעי כלשהו, שלא נכרת ענף פרנסתו דאג למצב רצוי זה.
אני חייב להודות בענווה, שבעיית המזיקים קטנה בצורת דרסטית ביותר בשנה זו לעומת קודמתה.
מחלות צמחים עדיין מהוות איום כלכלי רציני ואכן בשלב זה או אחר הצמחים נפגעים קשות ולגודל צערי, דווקא המלפפונים, החביבים במיוחד על שוחרי הבריאות הישראלים, נפגעים בשלב מוקדם של הגידול, מה שהופך את גידולם ללא כלכלי. (אל דאגה השבוע שוב שתלנו זן חדש ולא מוכר של מלפפונים – ממשיכים לנסות)
נגד פטריות שטיינר המליץ על אותה השיטה כמו במזיקים, אך ממשיכי דרכו אינם מזכירים שום חומרים בסגנון הנ"ל כך שאני מסיק שזה כנראה לא עובד. החומר שאנו משתמשים בו הוא עלי שבטבט, העשירים בצורן, חומר שאמור למשוך את הפטריות חזרה לקרקע מקום משכנם הטבעי.
במקרה זה חולטים עלי שבטבט במים רותחים ומרססים מתחת לצמחים הנגועים בשלושה ערבים עוקבים.
בינתיים מרתח עלי השבטבט שהכנתי לא הביא לתוצאות הרצויות. הזן המומלץ אינו גדל בארץ (Equisetum arvense), סיפור בפני עצמו איך הצלחתי לשים ידי על ק"ג מהחומר היקר, אך בכל מקרה החומר הגיע מעבר לים והוא מיובש וקצוץ, ואולי חוסר ההצלחה נובע מהיות הצמח אורח מחו"ל ?!
זהו עד כאן ובקיצור נמרץ.
כל כך ארוך וכל כך מאוחר שאין לי כוח אפילו לקרוא את מה שכתבתי בלהט הכתיבה.
שבוע של מעשים טובים, תחזרו מהר מהחופשה השנתית ואל תשכחו את הדלעת !
להתראות, שחר.
ד"א
הסתיו כבר בפתח ובקרוב יהיה קריר ונעים וכולי תקווה שבעיית הגזרים הרקובים, התאנים התוססות והבזיליקום המשחיר יהיו נחלת הקיץ המהביל בלבד.