מתוך עצותיה של אנסטסיה

לפני זמן מה קראתי ספר מצויין שתורגם מרוסית על מפגש בין סוחר עירוני לאנסתסיה החייה את כל חייה ביערות של צפון רוסיה.

לאורך הספר, מציגה אנאסטסיה את עולמה ודרך חייה בסיפורים משעשעים ומעניינים. בחרתי להציג קטע מתוך אחד הסיפורים. הקטע מוצג באדיבותם של אסף והילה שחילצו את הקטע ושלחו אותו אלי, תודה 🙂

זרעון-רופא

 

אנסטסיה טענה:

-טמונה בכל זרעון אשר נטענו שִפעת-אינסוף של חכמת היקום. אין השוואה בין דיוקו של זה הידע לבין כל מאגר מידע מעשה ידי אדם. בעזרתה של החכמה אשר הטבועה בו, יידע הזרעון את אלפית הרגע של המועד המיועד לו: עת לנבוט ועת לצמוח, עת לפרות ועת להבשיל; הוא יבין איזה דשן עליו לשאוב מהקרקע, כיצד ינצל את אורם של גרמי השמיים – השמש, הסהר וכוכבי המרום – איזה גבעול הוא יצמיח ואילו פרות הוא יניב. כל פרי מיועד למחיית האדם, הנם יעילים ועזים מכל רפואה מלאכותית – בין אם קיימת כיום ובין אם עתידה להיווצר – במאבק נגד כל תחלואי האדם. אך לשם כך על הזרעון להיות מודע למצבו של החולה. למען יַרווה את הפרי בכל החומרים הנחוצים לטיפול באדם מסוים, בחוליו, אם המכאוב קיים בו או אם למטופל יש נטייה למחלתו.

על-מנת שזרעיו של המלפפון או העגבנייה או של כל צמח אחר, אותו בגינתך גידלת, ישלוט היטב בידע שכזה, עליך לעשות כדלקמן:

…

לפני הזריעה יש להטמין בתוך הפה כמה זרעונים קטנים ולשרות אותם מתחת ללשון תשע דקות לכל הפחות. לאחר מכן השרה אותם בין שתי פות ידיך, החזק אותם כך כשלושים שניות. בהחזיקך את הזרעונים בין ידיך, עמוד ברגליים יחפות על חלקת האדמה שבה תתבצע הזריעה.

פתח את כפות ידיך ואת הזרע הנתון בן הגש לדל שפתיך בזהירות. נשוף על הזרעים את האוויר, אשר בריאותיך. אותם חמם-נא בנשימת אפיך, והזרעון הקט יידע את כל אשר שרוי בתוכךָ.               

השאר-נא את כפות ידיך פתוחות עוד כמחצית דקה, בהושיטך את הזרעים לכל המאורות שברקיע. וכל זרעון יקבע את המועד לנביטתו. יעזרו לו בכך כוכבי הלכת, ואת אורן הטוב הם יעניקו לו למענך.

אזי תוכל לנטוע את הזרעים לאדמה. בשום פנים ואופן אל-נא תשקה מייד את החלקה, לבל תשטוף מהזרעון את מעטה הרוק ואת זיכרון גופך, אשר נספג בו. רק כעבור שלושה ימים ההשקיה מותרת.

נוטעים כל ירק בימים המתאימים לו במיוחד, מה שידוע כבר מזמן מלוח-הירח. בלי השקיה הנטיעה, אשר הקדימה את זמנה, לא מזיקה כמו זו שמאחרת את המועד המיועד לה.

אל תנכש את כל עשבי הבר, אשר צומחים לצד הנבט הבוקע מזרעך, מכל מינם השאר ולו שריד אחד, ואת העשב השוטה אפשר גם לכסח…

לדברי אנסטסיה, בדרך זו כל זרעון קולט את מלוא המידע על אודות האדם הנוטע אותו ובמהלך צמיחתו יתור באינסוף הארץ והיקום דווקא את האנרגיה הנחוצה לאדם קונקרטי זה. אל לנו להשמיד עד תום את גידולי הפרא, היות וגם להם יש ייעוד ותכלית משלהם. אחדים מהם שומרים על הצמח מפני המחלות, אחרים משדרים לו מידע נוסף. במהלך הצמיחה יש לבוא במגע עם הצמח – לפחות פעם אחת במהלך הטיפוח, רצוי שזה יהיה במילוא הירח, גש אליו ולטף אותו.

אנסטסיה טענה שאם תטפח בשיטה כזו את הזרעון ואת הצמח שיתפתח ממנו, הפרות שהוא מניב עשויים לרפא את כל תחלואי הגוף, לעכב במידה ניכרת את תהליך ההזדקנות, לגמול מהרגלים מזיקים, להגדיל כמה מונים את רמת המִשׂכל של האדם ולהשכין שלווה בנפשו. כדי השפעת הפרות והירקות תהיה יעילה ביותר, יש לצרוך אותם  לכל המאחר מקץ שלושה ימים לאחר שנקטפו.

יש לחזור על כל הפעולות הנזכרות לעיל עם צמחים ממינים שונים, אשר אותם אתה נוטע בגינתך.

אינך חייב לנטוע עגבניות, מלפפונים וכדומה בכל הגינה, דייך בכמה שיחים. הירקות והפרות שטופחו בשיטה כזו, נבדלים משאר בני זנם לא רק בטעמם, אלא גם במרקם החומרים שהם מכילים. כל בדיקה מעבדתית שנעשה תעיד על כך.

בעת נטיעת השתילים תחח באצבעות ידיך וברגליך היחפות את האדמה בשקערורית שחפרת, ולאחר מכן יש לירוק בה. כששאלתי "למה דווקא ברגליים?", אנסטסיה הסבירה, כי הודות להזעה רגלי האדם מפרישות אי-אלה חומרים (אולי רעלנים) המכילים מידע על אודות תחלואי הגוף. השתילים קולטים את המידע הזה. הם יעבירו אותם לפרי והלה יהיה מסוגל להיאבק במחלות. כמו כן, אנסטסיה יעצה להתהלך מעת לעת בגינה ברגליים יחפות.

-אילו גידולים יש לטפח?

אנסטסיה ענתה:

-דיינו במבחר אשר בלאו הכי קיים ברוב גינותיכם: דַמדמָנית ועַכָּבִית ופטל, עגבנייה, מלפפון ותות-שדה וגם עצי תפוח מכל זן. טוב אם ישנם פרחים ודובדבן וגם גֻדגדָנית. אין ערך רב לכמותם ולשטחם של הגידולים הללו. לגידולים חיוניים, אשר בלעדיהם אווירתה האנרגטית של הגינה אינה מושלמת, שייכים צמחים כגון חמנייה (לו רק אחת), ובחלקה קטנה, לו רק 1-1.5מ"ר אנחנו חייבים לזרוע דגנים ,כגון חיטה, שיפון ושעורה ועוד פינה נקצה-נא לדשאי הכר. אל לנו לזרוע בפינה הזאת באופן מלאכותי, גידול דשאיו חייב להיות טבעי, אם לא שמרת בגינה על גידולי הבר, הביא-נא דשא מהיער ושתול את השמורה בעזרתו.

שאלתי את אנסטסיה האם שומה עלינו לגדל בגינה את כל הצמחים, שאותם היא מחשיבה כחיוניים; האם זה הכרחי, אם מחוץ לגדר, בקרב הגינה ישנם גידולי הבר, וקיבלתי את תשובתה כדלקמן:

-יש חשיבות לא רק לשְלל הגידולים, כי אם גם לשיטת הנטיעה ולמגע הבלתי-אמצעי אתם, אשר דרכו מתרחשים חילופי המידע. אני תיארתי כבר את אופן הנטיעה והוא העיקרי. כי העיקר – להרוות את חלקת הטבע, שבה אתה נתון, במרבית מידע על אודותיך. ואז כוחות מרְפא וסתם אמצעי מחייה גוברים לאין ערוך בהשוואה לפרי רגיל. בטבע פראי, כפי שקראתם לו, בעוד שאינו פראי, כי אם בלתי מוכרת לכם, ישנם צמחי-מרפא לרוב, שיש בהם כדי לגהות את כל התחלואים הקיימים. רק לשם כך הם נבראו, אך האדם כמעט איבד את יכולתו לְגַלוֹתם.

סיפרתי לאנסטסיה, שאצלנו קיימים בתי מרקחת ובתי-טבע שסוחרים בצמחי-מרפא, וישנם רופאים ורופאנים המתמחים באופן מקצועי בריפוי באמצעות הצמחים הללו. והיא ענתה על כך:

-ישנו רופא אחד והוא גופך. מלכתחילה הוא ניחן ביכולת להבחין, באיזה צמח ישתמש, מתי ואיך. כיצד עליו לנשום ולהיזון. יש בו כדי למנוע את המחלה בטרם תתגלה בתסמינים. איש לא יחליף את רגישות גופך, הריהו רופאך האישי, שהבורא נתן לך בלבד. אני רק מספרת, איך אתה תוכל לתת לו הזדמנות להיות לך לעזר. אם יהיו לך שיג ושיח עם כל הגידולים בגינתך, הם אותך ירפאו ויטפחוךָ, יאבחנו כל חולי ומדווה וירקחו את התרופות, אשר תהיינה טובות יעילות דווקא בשבילך