עיצוב

מתוך organicwiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

למדריך לעיצוב דפים ישנה מטרה ברורה ופשוטה - לגרום לאחידות במאמרים של ויקיפדיה - זהו מדריך סגנוני. החוקים/כללים הבאים לא מתיימרים להיות המילה האחרונה. לפעמים דרך מסויימת טובה מאחרת, אבל עדיף שכל המאמרים יהיו מסודרים ואחידים בעיצובם על מנת שיהיו נוחים לצפייה, לקריאה ולעריכה.

לפני שמתחילים להשקיע בכתיבת מאמר רצוי לבדוק האם הוא ראוי להיות ערך אנציקלופדי או שאינו מקובל בויקיפדיה.

יש להזכיר לתורמים החדשים שכתיבה ברורה, אינפורמטיבית, ניטרלית, מקורית ומועילה תמיד תהיה יותר חשובה מתצוגה ופורמט. אף אחד לא מצפה מן הכותבים לעקוב אחרי כל הכללים במדוייק: הכיף שבכתיבת ויקיפדיה הוא ששלמות אינה מתבקשת. ויקיפדים העורכים ומארגנים יפנו לעמודים האלה כאשר הם "מנכשים" את העמודים בויקיפדיה, ולאט לאט העמודים יותאמו לכללים המוצגים כאן.

למעוניינים לדעת איך מתבצע העיצוב בפועל ישנו מדריך לעריכת דפים. בעמוד הנ"ל תלמדו איך להדגיש, לסמן, להוסיף קישורים ועוד. המדריך אותו אתם קוראים כעת מתעסק בעיקר במתי - באילו מקרים ולמען איזה סגנון כדאי להשתמש בהם.

מכיוון שאנחנו כותבים בעברית נוסחו כללים הרלוונטיים רק לשפה זו בויקיפדיה:עקרונות מיוחדים לשפה העברית.

תוכן עניינים

מבנה כללי למאמרים

מבוא המאמר

שמו/נושאו של כל מאמר צריך להיות מודגש בהופעתו הראשונה במאמר. ראה ויקיפדיה:המדריך לעיצוב דפים (כותרות). כדאי מאד ששם המאמר יהיה חלק מהמשפט הראשון. למשל:

'''משפט פיתגורס''' פותח ע"י המתמטיקאי והפילוסוף היווני [[פיתגורס]] ב[[המאה ה-6 לפני הספירה|מאה ה-6 לפנה"ס]].
'''טום וג'רי''' - צירוף של שמות מהספר "החיים בלונדון" מאת [[פירס איגן]]

אם המאמר הוא בן מספר פסקאות, אז הפסקה הראשונה צריכה להיות קצרה ולעניין, ובה הסבר ברור על נושא המאמר. אם יש צורך בחומר מקדים נוסף הוא יכול להנתן בפסקאות נוספות לפני הכותרת הראשונה. עדיף שלא להשתמש בכותרת ==הקדמה== ככותרת ראשונה מפני שההקדמה צריכה לבוא בראש המאמר עוד לפניה. שם אחר לחלק הראשון במאמר, לאחר ההקדמה, הוא "סקירה כללית" אבל עדיף לחפש ניסוח יותר ספציפי לכותרת (אם התוכן מאפשר זאת).

אם לנושא המאמר יש יותר משם אחד, ציינו את כולם בפסקה הראשונה במאמר והדגישו אותם.

'''קומולונימבוס''' (או '''ענן סופת רעמים''')...

כדאי גם להבהיר את הקשרו של נושא המאמר (במקרה וזה אינו ברור).

'''סולם''', ב[[מוסיקה]], הוא...

אם המאמר עוסק בנושא מעולם דמיוני כלשהו - זאת אומרת דמות, מקום מושג וכו', שנוצר בספר, סרט, מיתולוגיה, מקור עממי וכיו"ב - יש לציין זאת בפירוש בתחילת המאמר, כולל מקור המונח.

גוף המאמר

רצוי לשמור על פסקאות קצרות מאחר והעין מתעייפת לאחר קריאת טקסט רצוף ממושך. מסיבה דומה יש לרווח את המאמר - רווח שורה בין פסקה לפסקה, בין כותרת לפסקה וכיו"ב.

בתוכן המאמר, כחלק מהטקסט מומלץ לשלב הפניות למאמרים אחרים מה שמכונה "קישורים חופשיים". זאת אומרת שמילה בתוכן תהווה בעצם קישור למאמר אחר, בהתאם למשמעות המילה. השתמש בקישורים לכל מילה - מונח ומושג, זמן ומקום, אדם וחפץ - המופיעה במאמר ששווה בעצמה מאמר (בין אם קיים בין אם לאו) ויכולה להרחיב ולהעמיק מעבר לתוכן המאמר עצמו. עם זאת אל תגזים: אל תסמן כקישור כל הופעה של המילה, מספיק סימון הופעתה הראשונה. קישורים התואמים למוסכמות נתינת השם בויקיפדיה, סביר שיובילו למאמרים קיימים ואם לא, יקלו על כתיבת מאמרים חדשים בשם ה"נכון".

הקישור נעשה באמצעות צמד סוגרים מרובעות מכל צד של המילה (למשל [[שדים ורוחות]] ). ניתן לקשר מלים שאינם בדיוק כשם המאמר אליו רוצים לקשר, כפי שנכתב במדריך לעריכת דפים. עם זאת וודא שברור לאן הקישור מוביל בלי שיהיה צורך להכנס אליו. במקרים של צורת ריבוי, הוספת ה' הידיעה, או כל אות אחרת שאינה חלק מהמילה עצמה, ניתן לסמן רק את המילה במקום להשתמש בשיטה לקישור שם אחר - זה קל יותר לקריאה ובטח שקל יותר להדפסה. דייק בקישוריך, לעתים תמצא את המאמר בשם שונה במקצת כך שכדאי לערוך חיפוש עם נתת קישור ריק שסביר שיש לו ערך. לעולם אל תשתמש ב"לחץ כאן" כמילה לקישור - מאחר שאינה מוסרת מידע. קשר מלים שגם ככה נמצאות בתוכן או נסה להכניס את הקישור לרצף התוכן, אם לא ניתן לשים את הקישור בסוף המאמר. בכל מקרה שם הקישור צריך לציין את הנושא אליו הוא מקשר.

כותרות המאמר

כותרות יכולות לעזור להבהיר ולסדר את המאמר ע"י חלוקתו לתתי-נושאים וכמו-כן לעשות אותו נוח לשימוש ע"י קביעת תוכן העניינים ראה ויקיפדיה:קטע. למילים אשר נמצאות בראשי הפרקים (בסימון המיוחד שיוצג להלן) במאמר ניתן יותר משקל בחיפוש. עם זאת אין להציף את המאמר בפיצול יותר - לרוחב (עודף נושאים) או לעומק (עודף רמות פיצול) - מפני שהדבר עלול להיצור בלבול ופיזור. בדרך כלל פסקאות קצרות לא מצדיקות כותרת משנה משלהם, ניתן להשמתש בנקודות (ע"י כוכבית) או טקסט מודגש (ע"י גרש). כמו בכל נושא עיצובי, גם חלוקת המאמר נתונה לשיקול דעת.

בויקיפדיה ניתן לסדר היררכית את הכותרות, ובנוסף הן ממוספרות אוטומטית אצל משתמשים שחפצים באפשרות זו. סימון כותרת נעשה ע"י סימני "=" (ולא ב-''') כאשר הוספת סימן מקטינה את גודל הכותרת ופותחת רמת מספור חדשה. השתמש/י ב-"==" (שני סימני שוויון) לכותרות הגדולות ביותר לראשי פרקים, ב-"===" לכותרות קטנות יותר, לנושאי משנה, וב-"====" לכותרות הקטנות ביותר, לתתי נושא משנה או חלקים מיוחדים.

יתרון נוסף של סימון זה הוא שאין צורך לרווח (לרדת שתי שורות) לאחר מכן, המערכת מרווחת את הכותרת מהטקסט בעצמה. המנע/י מקישור כותרות ראשי פרקים, מפני שזה גורם לבלבול ואף עלול להיות מוסתר בדפדפנים מסויימים. עדיף להכניס את הקישור הרלוונטי במשפט הראשון תחת הכותרת.

אם גודל הגופן של כותרות מסוג "==" אינו לטעמך או גדול מדי בכמה דפדפנים זה כבר שיקול ועניין לעיצוב של ויקיפדיה כולה ולא של מאמר בודד. ייתכן ובעתיד ניתן יהיה לקבוע את הגודל באמצעות style sheet (שיטה טכנית לעיצוב דפי אינטרנט), ביתר קלות מאשר מאמרים שלא סודרו בהיררכיה. בינתיים הנח/י לזה.

עוד: ויקיפדיה:המדריך לעיצוב דפים (ראשי פרקים) וויקיפדיה:המדריך לעיצוב דפים (כותרות).

הפניות פנימיות במאמר

כאשר ישנם מאמרים בנושאים אחרים הקשורים למאמר, שלא קושרו כבר בתוכנו- בשיטת הקישור החופשי, הם ירוכזו בסופו. אם המאמר קצר וללא כותרות לפניהם ייכתב "ראו גם:" בכתב מודגש. למשל
ראו גם: אש, מדורה, תחתונים, גופיה

אם המאמר ארוך ומחולק לראשי פרקים והקישורים מתייחסים לנושא הכללי של המאמר ולא של אחד מפרקיו, אזי "ראו גם" ייכתב ככותרת ראשית, כך שיהיה בעצמו ראש פרק וחלק מתוכן העניינים. ניתן גם לתת את הכותרת "נושאים קשורים" במקום "ראו גם". ראש פרק זה יבוא לפני פרק "קישורים חיצוניים". למשל

== ראו גם == * [[שורו]] * [[הביטו]] * [[וראו]]

הויקיפדיה איננה אוסף קישורים, ומאמר המכיל רק קישורים סביר שיידחה.

הפניות חיצוניות במאמר

יש מקרים בהם ראוי להוסיף מידע יותר מפורט, או בנושא יותר ספציפי, או תוכן שאינו מילולי (תמונות, נתונים, גרפים וכו'), שמקורו ברשת התוכן של האינטרנט (World Wide Web). הדבר חשוב במיוחד באם אתר אינטרנט שימש כמקור מידע עיקרי.

דרך כתיבת הקישור בויקיפדיה מוסברת בויקיפדיה:קישורים חיצוניים.

הפניות לקריאה נוספת

מעבר לקישורי אינטרנט אפשר לציין מקורות פיזיים (לא באינטרנט) למידע, שיכולים להרחיב עליו (ביבליוגרפיה): ספר או מאמר רלוונטי. רוב המידע בימינו עודנו נמצא בספרים, ורצוי להפנות אליהם. כמו-כן רצוי להכליל "מראי מקום" - אם יש במאמר התייחסות ספציפית למקור חיצוני או ציטוט ממנו. למשל אם נכתב: "בשנת 1935 פירסמו אמרסון, לייק ופאלמר מאמר המערער את מכניקת השוואנצים בכך שמציג את פרדוקס ELP" כדאי להפנות למאמר עצמו. הביבליוגרפיה תרוכז ממש בסוף המאמר תחת הכותרת "לקריאה נוספת". כללי כתיבת המקורות מפורטים בויקיפדיה:ביבליוגרפיה.

טקסט מיוחד

כאשר מתייחסים במשפט למונח מסוים ולא משתמשים בו כרגיל, יש להדגישו בכתב מודגש או במרכאות כפולות ("). השימוש בכתב נטוי (Italic) אינו מומלץ בעברית, אך במונחים אנגליים ומונחים מתמטיים ניתן להשתמש בו. למשל:

מקרה אחר לשימוש בהדגשה הוא ציון פרשה משפטית:

ניתן להוסיף למאמר פסקת ציטטות הרלוונטיות לנושא. הציטטה תושם בין מרכאות, ואם אורכה גדול ממשפט או שנים - בפיסקה המוסטת פנימה. ראה הרחבה בויקיפדיה:ציטטות. (לכללי עיצוב שמות ספרים ומאמרים ראו ויקיפדיה:המדריך לעיצוב דפים (מקורות)

בציון תאריכים, מספרים ויחידות מידה רצוי להשתמש בפורמט מסוים כפי שנכתב בויקיפדיה:המדריך לעיצוב דפים (תאריכים ומספרים). ככלל, מספרים עד עשר או כל מספר בראש מילה צריכים להכתב במלים ולא בספרות. מחוץ לנוסחה מתמטית, אין להשתמש בסימן % אלא במילה "אחוזים". כתיבת נוסחאות מוסברת במדריך להוספת נוסחאות. שימוש במונחים וסימנים מדעיים (למשל יסודות כימיים) מוסבר במדריך לכתיבה מדעית.

כדי לדעת איך מוסיפים תמונת קרא את המדריך להוספת תמונות. לתמונה רצוי להוסיף תיאור ("caption") בכתב קטן (small), אלא אם ברור שכותרת התמונה זהה לכותרת המאמר, או שהתמונה כוללת תיאור עצמי, כמו בצילום עטיפת ספר או דיסק. דוגמא לתיאור:

אנשים רבים רקדו וצהלו ברחובות ארץ ישראל לאחר שהוכרה ישראל כמדינה

טבלאות - אם אין לך די ידע כדי ליצור טבלה "אמיתית", ניתן ליצור טבלא פשוטה ע"י התחלת השורה ברווח. כך רוחב הפונט נשמר וניתן ליצור עמודות קבועות:

 חתול:   פנתר:   ברדלס:   שונר:   נמר-שלג:   קראקל:
 סרוואל  אריה    ברדלס    ספרדי   נמר-שלג    קראקל 
 פומה    נמר              קנדי       

טבלאות כאלה משתמשות בגופן בריווח קבוע שאינו נוח לקריאה, אולם הן קלות מאד ליצירה ועריכה. בהמשך יערוך אותן ויקיפד המתמצא יותר בעיצוב HTML ויעצב אותן באופן מוקפד יותר. בויקיפדיה יש מנגנון נוח יותר, שאינו מחייב ידע ב-HTML, ליצירת טבלאות המפורט (כולל דוגמאות) במדריך ליצירת טבלאות.

חשוב להזכיר ששורה המתחילה ברווח ללא המשך תהיה שורת רווח בטקסט. פיסקת טקסט המתחילה ברווח תעוצב בגופן קבוע ולא תגלוש לשורה הבאה. שורה כזו מרחיבה את כל הדף וגורמת לבלבול בקריאת המאמר, לכן חשוב לשים לב שפיסקת טקסט רגילה אינה מתחילה בסימן רווח.

מאמרים מיוחדים

ישנם מספרי סוגי מאמרים להם כללי עיצוב מיוחדים:

ביוגרפיות

על ביוגרפיות כדאי לקרוא בויקיפדיה:המדריך לעיצוב דפים (ביוגרפיות).

מדינות

לצורך כתיבת מאמר בנושא מדינה כדאי להשתמש בתבנית הנמצאת בויקיפדיה:המדריך לעיצוב דפים (מדינות).

מקורות

כללים לציון מקורות כתובים (ביבליוגרפיה) קראו בויקיפדיה:ביבליוגרפיה.

רשימות

למידע על עיצוב רשימות קרא את ויקיפדיה:המדריך לעיצוב דפים (רשימות).

אירועים

לפני כתיבת מאמרי אירועים, כדאי להבין את המדריך לעיצוב דפים (חדשות) כמוסכמה לארגון חומרים בדרך מסודרת ועקבית - באופן בסיסי, מלמעלה למטה ובסדר הרלוונטיות.

חוק

לכתיבה בסגנון משפטי ראה ויקיפדיה: המדריך לעיצוב דפים (חוק).

פירושונים

אם ישנם פירושים שונים לאותה מילה צריך ליצור דף המכנס את כולם ונקרא דף פירושונים.

מונחונים

עיצוב דף המכיל מונחים עם הסברים קצרים מוסבר במדריך לכתיבת מונחונים.

תיבות מידע

ישנם מאמרים הדורשים תיבות מידע שונות ומשונות, כמו למשל מימן או אנגליה. על עיצוב תיבות המידע לכל נושא גובשו מוסכמות בויקיפדיה, המאחדות את כל המאמרים בנושא. אפשר לקרוא עוד בנושא במאמר תיבות מידע

תבניות

נמצאות גם תבניות מוכנות שחוזרות בויקיפדיה וניתן להעתיקם לעבודה מהירה יותר, ובכל אופן רצוי להשתמש בפורמט אותם הן מציגות. לרשימת תבניות מלאה ראה רשימת תבניות. דוגמאות ספציפיות:

סיכום

מעבר לקריאה התיאורטית כאן אתה יכול פשוט לקחת דוגמא ממאמרים שאהבת את עיצובם. קח מאמר ובדוק לעומק כיצד הוא בנוי וכתוב ע"י פתיחתו לעריכה. אתה יכול לסגור אותו בסוף בלי לשנות, אבל כל מאמר ניתן לשיפור, אולי תוכל לעשות זאת.

אל תתחכם ותתהדר. לא תמיד תוספות סגנוניות ועיצוב מיוחד שאתה כותב באמת יופיעו כפי שתכננת. מאמר גם לא אמור להיות חזיון טכניקולור מולטימדי, זאת עדיין אנציקלופדיה. קל להציג את הויקיפדיה, וקל לערוך ולהוסיף למאמריה, כל עוד אנחנו לא הופכים את שפת הכתיבה למסובכת מכדי הצורך להציג את המידע בדרך שימושית ובהירה. מכאן שהוספת HTML צריכה לעשות בקמצנות ומסיבה מוצדקת. זכור שהמטרה הינה קודם כל אנציקלופדיה שימושית, ומיד אחר-כך קלה לעריכה ושיפוץ. עיצוב ואפקטים הם אמצעים ותו לאו.

לקריאה נוספת

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים