זריעה והנבטה – מתוך ובעזרת חברי פורום תפוז גינון בהנהלת הארי

(רב תודות לתורמים למידע: צפנתי,סטונמי1,מוטי בר,דובב,ראובן46,, stalin, kerengil)


מבנה המאמר:


- דברי הקדמה


- אוסף טיפים ועצות


- שאלות ותשובות


- מאמרים קצרים

(תצלום:(KerenGil





            1. דברי הקדמה-צפנתי


אחרי שגיליתי שחמרה הרבה יותר טובה לזריעה, אני בושה ונכלמת לתת הוראות ועצות להצלחה בהנבטה. בייחוד להמוני הגננים המתחילים המקבלים ממני זרעי בזיליקום.

זהו שרשור של עצות בסיסיות וכללי אצבע לגנן הירוק, של הנבטה של כמה דברים בסיסיים וקלים לגידול, עשה ואל תעשה, סימנים מצוקה של הנבטים הצעירים וכדומה וזה יהפוך לפניה לכל מי שמנביט פעם ראשונה זרעים שקיבל/קנה בפורום.




אוסף טיפים ועצות:






שאלות ותשובות:


ש. איפה הם מתחבאים ואיך ללקט אותם?

ת.זרעים תמיד מתפתחים בשחלת הפרח, אלא אם הצמח עבר תרבות שהרס כושר רביה זה,(למשל שום, אבטיח בלי גרעינים וכו´) או שחסרה הפריה, כלומר מעבר אבקה מהאבקן לצלקת.
הם לא מתפתחים בפרח קטוף באגרטל, כי הפרח מנותק מזרם המשאבים שמעניק לו הצמח באספקת מים ומזון באופן המווסת ע"י השורשים.

ש. באילו תנאים לשמרם?

ת.כעקרון רוב הצמחים נשמרים היטב לאורך שנים, ושומרים על אחוז הנביטה המקורי, כל עוד אינם נתקפים בעובש או חרקים. .חשוב לייבש זרעים היטב, לשמור בשקית נייר לשנה הבאה. בחדר או הארון הכי קריר בבית, כנגד חרקים. בשקית אטומה (ניילון)אין אוורור ומצטברות לחות, נוצר עובש על הזרעים, לכן לא מומלץ כלי אטום, כדאי להתגונן בפני חרקים שניזונים על זרעים, (ביצי המזיקים מוטלות על הזרעים לפני האיסוף, זה ממש כמו בקמח/עדשים/שאר זרעונים בתעשיית המזון) לכן כדאי אחת משתי אפשרויות:לשים מעט רעל מגורען נגד חרקים בתוך הזרעים, למשל דיזיקטול, ולשטוף היטב ידיים אחרי כל פעם שנוגעים בהם. או אחרי ייבוש יעיל,(יום שלם בשמש), לשים במקרר בקופסא אטומה היטב, עד השימוש. הקור מונע התפתחות החרק בתוך הביצה ובקיעתו.לאחר שמוצאים מקירור יש שוב סכנה של בקיעת המזיקים, יש לזרוע או להחזיר לקירור.


ש.בגינתי יש נענע, מנטה,מרווה, איך אוספים מהם זרעים?

ת.קשה לתפוס את זרעי הנענע והמנטה,הם קטנים מאד,מעטים, ועד שיוצא מזה צמח רציני, זה פי 3 זמן מלעשות ייחורים. עדיף להרבות אותה בהשרשה במים כל האביב-קיץ ואז לשתול באדמה, או לחלק את צמח האם,כלומר לחתוך את גוש האדמה בעציץ ולפרק אותו לכמה עציצים, פעולה כזו עושים לעציץ וותיק, אחרי שהוא מילא את העציץ המקורי שלו בהמון שורשים, (זה נקרא "חלוקה" בשפת המשתלות)

ש.מה עם זעתר, אורגנו זוטה לבנה?

ת.משתלות מרבות אותו בייחורים (אני מעולם לא ניסיתי), כדאי לשאול בפורום מתי עושים זאת. (הזרעים קטנטנים ואחוז נביטה נמוך.)



ש.איפה זרעי הפלפל החריף?

ת.לחכות שהפירות יבשילו או יתייבשו על השיח, לפתוח, יש זרעים בפנים כמו בגמבה. זהירות עם הידיים אחרי ההתעסקות, מי שנוגע בעיניים בוכה ומצטער..


ש. איך מנביטים זרעים?

ת.לאחר ייבוש טוב, אני מנביטה בעציצונים קטנים ובאדמת עציצים כבולית חדשה. יש הנבטות מסובכות יותר הדורשות תנאים אחרים. למשל קקטוסים...יש הוראות בפורום. לא הכל מצליח במכה ראשונה, כדאי תמיד לשמור זרעים לשנה הבאה.


ש.צמחי פקעות?


למיניהם,צמחי תרבות רבים מניבים זרעים שונים לגמרי בתכונותיהם מצמח האם, לכן עדיף לעשות יחור, הרכבה, או לקנות צמח נוסף.

ש.מה עם לימון, קלמנטינה, אבוקדו?

ת.ייחור או הרכבה, כי מה שיוצא מן הזרע שונה מהאם ובד"כ לא מוצלח כצמח פרי.

ש.פסיפלורה?

ת.קל לעשות ייחורים באביב או בקיץ. מה שנובט מהזרעים לא צמיד מתוק וטעים כמו צמח האם, וגם לוקח יותר זמן להגיע לשתיל יפה.  

ש.מה עם ביגוניה?

ת. תלוי איזה, בד"כ קל מאד להרבות בייחורים, עד כמה שאני יודעת אין כלל זרעים בארץ לביגוניות.

ש.מה עם שרכים?

ת.תלוי איזה. יש מעט שרכים שמתרבים בשורשיהם ואז אפשר לעשות "חלוקה" ויש את רוב שאר המינים שמשתלות שמתמחות בכך מרבות ע"י הנבטת הנבגים, גופי רביה פרימיטיביים זעירים כאבק, ומפונדרקים כמו נסיכים (יש גינות מוצלות ולחות במיוחד, שלפעמים מתרחשת בהם נביטת נבגים, אך זה נדיר כי דורש תנאים ייחודיים מאד)  

ש. ובקשר לפקעות למיניהם?

ת. תלוי במין, יש צמחי פקעת המייצרים זרעים פוריים,אך ההתבגרות של צמח כזה מזרע היא אורכה ולפעמים לוקחת כמה שנים, עש להופעת פריחה ולא תמיד הפריחה דומה לצמח האם, כל מקרה לגופו.
יש הרבה אחרים צמחי פקעת שהפקעות עצמן הן איבר רביה מופלא ומתחלקות משנה לשנה. צמח הבת הוא שכפול מדויק של צמח האם במקרה זה והתכונות יהיו תואמות. למשל פרזיות, נרקיסים, קרוקוזמיה,ועוד.






מאמרים קצרים:


הליך הזריעה:


כדאי להשרות במים את הזרעים לפני הזריעה, אך לא יותר מעשרים וארבע שעות, שכן אז צריכת החמצן (נשימה) שלהם מתחילה לעלות, וחילופי הגזים במים לא מספקים להם די חמצן. ההשריה חשובה יותר ומשפיעה יותר על זרעים גדולים (אפונה ריחנית, טורמוס, שעועית, לפופית) וכמעט אין לה משמעות בזרעים קטנטנים (תבלינים,ירקות) לכן את הקטנים עדיף לא להשרות כי הרטיבות מצמידה אותם זה לזה וקשה לזרוע אותם בנוחיות. ההשריה במים נותנת העלאה ראשונית טובה של אחוז המים בזרע, שבימיו הראשונים מקבל את כל המים הדרושים לו דרך שטח הפנים ההתחלתי, ללא עזרת שורשים ויונקות שעדיין חסרים לו.עליה בתכולת המים בזרע היא הפרמטר הראשוני והחשוב מכל להתחלת תהליכי נביטה מוצלחים.

לא לזרוע עמוק מידי. העומק המקובל הוא 1-2 ס"מ. אם זורעים מאד עמוק הנבט משקיע אנרגיה רבה להעלאת העלים הראשונים מעל פני האדמה, וזה לא מתאים לכל המינים, אם זורעים שטחי מדי יש סיכוי שהזרע יהיה חשוף להתייבשות ואז יפסקו תהליכי הנביטה והנבט ימות.

לדאוג שהקרקע תמיד תהיה לחה בעומק שזרענו, עד ההצצה, אחרי ההצצה נוכל לדעת על צימאון הנבטים ע"פ זקיפות העלים. עדיין חשוב להימנע מעודף השקיות מיותרות, המונעות את איורור הקרקע וחדירת חמצן החיוני לתהליכי הנביטה.



_______________________________________________________


זריעת ביגוניות,בשמת וקוליאוס:


ביגוניות,בשמת, קוליאוס, מנביטים את עצמם היטב ומזרעים, באדמות לחות ומוצלות כל הקיץ למרות שקל מאוד להרבותם גם מיחורים.
אגב, זרעי קוליאוס, דליה, מנטור, ועוד יוצרים מוטציות מאוד מעניינות ובמיוחד הקוליאוס מפליא לעשות זאת.
נבטים של ביגוניות \ מנביטים בכבול סחוט חזק ביד,לח ומכוסה בניילון נצמד ובהשקיה נימית תחתית,ולאחר שבועיים של נביטה מעתיקים לעציצונים קטנים בעזרת מקלון מושחז ושסוע בקצהו בצורת האות V ובצעירותי הרביתי אלפים כאלו.


ביגוניות שגודלו מזרעים מניבות צמח מלא וקומפקטי כמו מריבוי מריסטמתי, אך הבעיה שהן דורשות המון העתקות כל פעם לכלי קצת גדול יותר.
אצלנו לא זורעים צמחים אלו כבר שנים כי הם נובטים לבד ליד הקיר הצפוני.
זרעי ביגוניה ובושמת יש לערב בחול דק לפני הזריעה כי הם ממש זעירים כמו קמח וכך מונעים את ריחופם על ידי היצמדותם לחול




הנבטה מניסיון אישי:

אני מנביט, לאחר הרבה ניסיונות, בארגז "קלקר".
הארגז בדרך כלל מאריזות מוצרי חשמל וכל מיני....
לחורף זה מתאים מאוד ! הקלקר שומר על טמפרטורה
יציבה וחמה של האדמה והצמחים אוהבים את זה.
גם בקיץ, הבידוד לא נותן לאדמה "לרתוח" ולעקר את הזרעים והשתילים.
אדמה - פעם קראו לזה "חמרה" - היום זה כבר אדמה שערבבתי בה קומפוסט תוצרת עצמית וגם מוסיף לה מדי פעם קצת "ביו קומפוסט"
ארגז ההנבטה, ללא חורי ניקוז ! שכבה ראשונה אני שם את אותו חומר שמוכרים במשתלות כ"מצע" - קרי, פתיתי ספוג מעורבים עם רסק טוף ועם לא יודע מה עוד...שכבה של כ1.5 עד 2 ס"מ. עליו פיזרתי גזם דשא - כ 1 ס"מ ועליו אדמה שהייתה פעם "חמרה".
לאחר הזריעה, אני משקה היטב ומכסה את הארגז בניילון נצמד, בצורה אטומה.
בקיץ, במקום מוצל, עם אור. ובחורף בחוץ לאור השמש.
לא צריך להשקות יותר מהפעם הראשונה !
אדי המים עולים למעלה ונקווים כטל על הניילון ויורדים חזרה כ"גשם" - מחזור המים בטבע, לכיתה א'.
ההנבטה מהירה מאוד - שבוע עד שבוע וחצי ויש שתילים של בזיליקום, עגבניות, חצילים, פלפלים....וכל מיני...
כשהשתילים מגיעים לגובה 10 ס"מ, ומתחילים "לדחוף" את הניילון, אני מסיר את הניילון ומתחיל להעביר אותם לאדמה.
שתילים שנשארים בארגז ההנבטה, לא גדלים במהירות כמו באדמה כי אין להם מספיק מקום, והם במעין "גידול איטי"  המאפשר שתילה נוספת !
כשהנבטתי חסות, סיימנו לאכול ולחלק את רוב החסות והשתילים שנשארו בארגז, לא עברו את הגובה של 12 ס"מ.

בזיליקום, אני לא מנביט ! יש לי מחזורי זרעים כבר כ 10 שנים ואני פשוט מפזר אותם מלמעלה על אדמה ש"נחה" שבוע והתאווררה ולפני הזריעה, הפכתי אותה. אחרי הזריעה אני מציף את הזרעים במים ו"חבל על הזמן" - צנצנות של "פסטו".

לגבי שמירה על זרעים - לפני שאני מאחסן אותם, אני מייבש אותם בחוץ בארגז עץ.
זה חיוני לזרעי צנוניות וזרעי חסה.
זרעי חסה מתנהגים כמו 'סביון' - יש להם "מצנחים" ואם לא תשמרו אותם...יעופו לשכנים!
איך שומרים אותם ? במרכולים הגדולים התחילו לארוז את הלחמניות והבגטים בשקיות ניילון עם חורים מיקרונים. כשהחסה הוציאה פרחים - זר פרחים - עטפתי כל זר בשקית כזו. השקית מאווררת ונושמת' והזרעים נשארים אצלנו.
לאחר הייבוש (עדיין בתוך שקית הניילון) העברתי את זרעי החסה למסננת עגולה, הנראית כמו תבנית (מסננת של 'קוסקוס') וניערתי אותם מעל לקערה. הרוח עזרה וכל ה'מוץ' עף לשכנים ובקערה נשארו הזרעים.
זרעי צנוניות - באים בתוך תרמילים. יש לייבש אותם היטב ואז הם מתפצחים בקלות ו...למסננת...והקליפות עפות ברוח..(אל תצחקו עלי, קצת מיהרתי אז השתמשתי ברוח שהוציא שואב האבק...כי בדיוק כשמצאתי זמן...נגמרה הבריזה'!)

טעויות - הכנתי עוד ארגז להנבטת זרעי חצילים ופלפלים ונראה לי שה"ביו קומפוסט" היה קצת 'חריף' ! עבר שבוע וחצי...ואני לא רואה כלום.
אז זהירות עם הביו קומפוסט...זה לא אדמה ! זה רק תוספת לחמרה חולית !

נ.ב. באותן שקיות ניילון עם חורים 'מיקרונים' השתמשתי גם לעטיפת אשכולות הענבים בשלב בו נפתחו ה"פרחים הקטנים" והפכו לענבים. כך יש לי ענבים נקיים מחרקים, כנימות ושאר זבובי פירות וצרעות ללא שום ריסוס!
אורגאני לחלוטין.
ובהמשך, עוד "טיפ" - הגפן גדלה אצלי על סוכת "סתלבט". בארבע הפינות תליתי 4 בקבוקי 'קנקל' שבשליש התחתון שלהם ניקבתי חורים (עם מלחם, מוט מחומם או סיגריה)מסביב, כ 6-8 חורים. לתוך הבקבוק מוזגים כוס מים עם כפית או שניים של סירופ / ריבה/ דבש ותערובת זו למזוג לבקבוק, ולסגור את הפקק מלמעלה.
הזבובים וכל מיני....נכנסים דרך החורים שבשליש התחתון, סועדים את ליבם וכהרגלם, עולים למעלה, מסתובבים עד שצונחים למטה ואז נרקבים ומושכים עוד כל מיני....
אם מוסיפים לתערובת גם כפית שמרים, פעם בשבוע, ל'חינגה' בבקבוק מצטרפים גם יתושים, הנמשכים ל פחמן הדו-חמצני שיוצא מהריאקצייה של השמרים עם הסוכר.
מקווה שעזרתי,


אדמה להנבטה:


ניסיתי להנביט בכמה סוגי קרקע באותם תנאים.
אחד הסוגים היה חמרה מעורבת באדמת עציצים והומוס (כזו שקונים בשקים) והנביטה לא הייתה מוצלחת. עד כה הנביטה המוצלחת ביותר היתה באדמת עציצים בלבד! ללא הומוס שגורם לכבדות יתר וכנראה גם להחזקת המים יותר מדי זמן. אני חושבת שדווקא האדמה הקלה והמאווררת הייתה מוצלחת להנבטה.

_____________________________________________________________


בעיות בהנבטה:


בעיות בהנבטה נובעות לרובו  משתי סיבות עיקריות,מצע עם אוורור לקוי ופטריות ועובשים התוקפים את הנבטים בסביבה לחה לכן רצוי לדאוג למצע מאוורר ומעוקר אפשר לעשות זאת בחימום מספר דקות במיקרו או בחיטוי סולארי (שיטה אותה אני אוהב מאוד ומתאימה לכמויות גדולות יותר של מצע)
אני לא סבור שהומוס שעשוי כמו שצריך חריף מידי לנבטים כבר הנבטתי בעבר נבטי ירקות וגם קקטוסים (שהם הנבטים הכי איטיים ופגיעים שאני מכיר)
על קומפוסט נקי( על בסיס זבל עופות עלים ומעט חול שאני מייצר בעצמי)
שעבר חיטוי סולארי ובתוצאות מעולות
לגבי ההשקיה רצוי להשקות בתחילה בהשקיה תחתית אך זו גורמת במהרה להמלחת
הקרקע ולעיקוב גדילה בנבטים ואף למוות פתאומי הפתרון הטוב ביותר שמצאתי
לבעיה זו הוא השקעת כוסית הנביטה בזהירות בתוך מיכל מים נקיים כך שכולה
תהיה בתוך המים ואז להוציאה ולהניח לה להתנקז
מי שרוצה להיות מקצוען יותר יכול לקנות כמה מערפלים ולבנות שולחן הנבטה
משוכלל בסכום זעום.
יש לי די הרבה ניסיון בהנבטת זרעים של צמחים בעייתיים וכמו שנאמר כאן קודם כדאי לזרוע תחיל ה רק כמה זרעים ללמוד את אופן נביטתם ורק לאחר מכן
לזרוע את השאר, אם רואים שזרעים מסוימים מפתחים עובשים או פטריות יש לנקות אותם ע"י תמיסה המורכבת מכפית סוכר חצי כפית סבון כלים נוזלי לליטר
מים למשך 6 עד 8 שעות (תמיסת הסוכר מעוררת את הנבגים של הפטריות והעובשים
שעל הזרעים להתעורר לחיים והסבון מרחיק אותם מקליפת הזרע וממס חלק מהחומרים מעכבי הנביטה) ולאחר מכן לשטוף במים זורמים ליבש בעזרת נייר סופג ולזרוע

בהצלחה לכולם,

לארי